זמן איכות

רציתי לכתוב על הנושא, אבל אחרי חיפוש קל מצאתי מאמר שדי מסכם אותו.
זמן איכות משפחתי
ובכל זאת מן הנכון להוסיף מה שחסר במאמר, זמן איכות עם אלוהים.
זמן שאני שם כל מהווי לצעד וכולי מרוכז באלוהים והקשר איתו. כולי מחפש ההויה הפרודקטיבי שיש בקשר הזה. חיפוש שלא קשור למה שאני יכול למלאה את אנושיות שלי, אלה בעיסוקי בעצם הקשר.
כי כמו אשתי וילדי והורי, אלוהים לא פחות חשוב בחיי. ומקום לזמן איכות איתו חייבת להיות בראש סדר היום יומי בחיי.
אחרת בשביל מה אני כן?

image

Posted in Uncategorized | Leave a comment

חפצי היקרים

הדין שלי, האמת שלי, הכסף שלי, האהבה שלי, הזוגיות שלי, הבית שלי, הקריירה שלי, ה… שלי וה… שלי ואין לדבר סוף.
וכל השלי הזה מוביל אותי לכעסים ותסכולים, עצבנות וחוסר שקט. ולמה כי אלוהים לא שם. הוא לא שם ב”שלי” הוא שם ב”שלו”.
ואני עדיין מחפש איפה לשם ה”שלי”. ג’ורג ‘קרלין מסקם את זה יפה – מקום לדברים שלי

Posted in Uncategorized | Leave a comment

The right path

In the past I have been telling others that the best way to decide their way is first and foremost to place in front of themselves all their options. When one has in all in front of himself and allows himself to choose from any of them, he will feel what is difficult and almost impossible for him to do, to succeed in reaching that point where he feels free enough, he will have to do some connecting to himself and praying to God to handle his pitfalls.

While all of this is correct, it takes to a cognitive path of logic and rational. Even though in its essence, it is touching even more so the emotions.

Should logic, rational & emotions be our guides? Can we allow them to guide us? If we do must we not excel in learning and understanding? Will we ever learn enough?

We are all children of God and have to remember to fall back as babies into his loving and caressing hands. God loves us more then we can ever love ourselves.

No man made creation can be a path to the answer. Even more so, the second we allow these tools to be any form of guidance, we in essence create idols and fall to worshiping them. And such a path is one which will lead us nowhere.

Only God can be our guide on his path.

Posted in Uncategorized | Leave a comment

Looking at the bright side

Lots of events have been happening around our children and the connection with them. We have had do course of disconnection and issues around the kids having a place together with us. I have attempted to show optimism on the subject. As I believe in free will and the yearning for calmness will in the long run bring that connection that the children need to be a healthy and long term one.

In general before attempting any event we first ask their opinion. This is not a ploy to grab them, but a genuine attempt to place their wants “on the map”. The following is to decide what “we want” and announce it. Then accept each with their response in whichever way it might come. The loss will be when a non-calm atmosphere will be present. We want everyone to be together and we are happy whenever it actually succeeds (which it hasn’t yet …)

In the meantime more and more events are actually happening with more and more participants. The greatest part is from that free will the children are taking responsibility and be the requesters/arrangers of them. This is a slow process but the binding that is the result is very firm.

Posted in Uncategorized | Leave a comment

An eye opening trip

Yesterday I was invited to a religious family event. The affair while not from a distance point of view, faraway. Yet light years away both in the cultural and in the physical location it was to take place.
At first I just wasn’t sure I would attend. Family is nice, but…  Added was voices of uncomfortableness as the car was possibly going with me. Was the the effort and expenses worth it?
Attempting to find “a way to make everyone happy” I asked if a ride there and back was available for myself. And lo and behold there was, but… I knew that some of the participants would be needing ride back, and if I take the only space, who will help them.
With all this in mind I announced that I will be going and taking a empty car, arranged that the car would be to my disposal and …
The trip there was pleasant generally speaking conversation with a hitchhiker was nice. The hills were alive and spring was in its full presence. Going through towns which I never had passed before was a wee bit tight.  Being surrounded by people who I don’t normally hang out with was a bit unnerving (and I haven’t gotten to the event yet).
Arriving as for some reason exactly on time (a habit I find hard to kick) I waited and chatted patiently until all the excuses were finished and the event began (only a hour late, when will I learn…)
In general I have a positive attitude toward family events and handle the religiosity with ease. This time I felt more so how a event is being stolen from that warmth of a family affair and slaughtered for the cold and heartless religion. The rest went fine with more pleasant conversation.
Even the way back (yes the car was full) went okay, succeeding in “making everyone happy”  even when no longer being expected to.

So were was the eye opener that the title clams? Everywhere.
Everywhere I allowed not to know or understand, my eyes were filled with knowledge, patients,  understanding, love and  appreciation of the gifts that God has and will give us. While hate and disgust to all those thing that take us from all of those.

Posted in Uncategorized | Leave a comment

Passover 2015 פסח

Just as it is easier to remove the people from Egypt, then from removing Egypt from the people.
So is the redemption of Israel, it is easier to take out the people of Israel from the nations and gather the dispersed of Israel, then from releasing the heart of Israel’s exile soul to God.

The Nation of Israel may celebrate the festival of freedom, but freedom is still stuck in exile of human effort and endeavor.

And the spirit … hovered over the face of the waters, looking for a piece of land for the realization of "I will give my spirit in you".

כשם שיותר קל להוציא העם ממצרים, מלהוציא מצרים מהעם.
כך בגאולת ישראל, יותר קל להוציא עם ישראל מאומות העולם ולקבץ נדחי ישראל, מלשחרר הנפש הגלותית שבלב ישראל לאלוהים.

עם ישראל אולי חוגג חג החירות, אבל החירות בלב עדיין תקוע בגלות העשייה וההשתדלות האנושי.

והרוח … מרחפת על פני המים, מחפשת פיסת קרקע להגשמת "ונתתי רוחי בקרבכם".

Posted in Uncategorized | Leave a comment

גיוס חלוצים רוחניים

Avraham BenEmanuel:

נבואת יחזקאל על העצמות היבשות מוכר לנו הייטב. יסום הנבואה אנחנו רואים במו ידינו עוד מהעליה הראשונה עד עצם היום הזה.

ואיך הנהגו החלוצים הראשונים? האם היה להם גב משפחתי, עידוד סביבתי וחברתי? מציעות נוחה להגשמת ההתישבות בארץ? עזרה מהמתישבים שכבר היו פה?

הם יצאו עם איזה שגעון של לךלך מארצך ממולדתך ומבית אביך לארץ אשר מלא ביצות מחלות ועוני. אם חזון שאין ברירה והחזון צריכה להתגשם.

והעצמות התחברו איש לאחיו והיו לשלד ומשלד עלה בשר. ותהיינה מדינת ישראל לתפארת, ורוח אין בם.

גם היום הרוח חסרה. ומה שחר שיבו זה אנחנו. האם אנחנו מוכנים להשתחרר ממסורות הגלות, האם אנחנו מוכנים ללכת נגד הזרם? האם אנחנו מוכנים לשם נפשינו בידיים של אלוהים בלבדו?

איכה חלוצי הרוח? איכה פירות ראשונים? האם אתם מחקים שאחרים יבשו הביצות? האם אתם מחקים לבניית כביש האיילון ומגדל העזריאלי?

אז לא. אי אפשר להמתין יותר. כבר למדנו הלקח של הממתינים ביארופה. כל אחד חייב עכשיו לקח על עצמו להיות מהחלוצי רוח. כי המצב ברוח היום כמו שכותב נחמיה פרק ז פסוק ד

וְהָעִיר רַחֲבַת יָדַיִם וּגְדוֹלָה וְהָעָם מְעַט בְּתוֹכָהּ וְאֵין בָּתִּים בְּנוּיִם׃

Originally posted on אלוהים ואני:

הגעגועים לארץ ישראל בניצני הציונות הפיזית דחפו את החלוצים הראשונים למימוש חזון העצמות היבשות שביחזקאל. והנה שלב זה הצליח ועבר למרות כל מכשולי האויבים  ואנחנו בפתח השלב השני של ביאת הרוח:

היום, הגעגועים לאלוהי ישראל דוחפים את החלוצים הרוחניים להמשיך את תכניתו של אלוהים לשיקום הרוחני שלנו: אמנם יש לנו גוף חזק בתור מדינה, ושרירים מיומנים בהשרדות מול האויבים, אך אנחנו מצפים ומייחלים לרוח אלוהים שתחיה אותנו ותחזיר אותנו לתפקידנו הראשוני בתור כהנים לאלוהים ואור לגויים.

הציונות הפיזית בנתה ושיקמה באצבעות הידיים ובזיעת אפיים. את החלוציות הרוחנית מקדמת רוחו של אלוהים עצמו: הוא רוצה לתת לנו לב חדש ורוח חדשה ועיניים רוחניות כדי לזהות את החזון, ואזניים רוחניות כדי לשמוע את קריאתו: אנחנו בפתח מהלך היסטורי שבו אלוהים מושיט יד וקורא לחלוצים רוחניים להצטרף!

חלוץ רוחני, כמו החלוץ הפיזי, מוכן לסלול את הדרך לשאר העם כדי להכיר את אלוהים באופן אישי, התכנית של אלוהים חשובה לו יותר מחייו האישיים ובשבילה…

View original 46 more words

Posted in Uncategorized | Leave a comment