מה בכל החגיגה הזאת מהתורה או תנ”ך ?

זה משכתוב ולא כל הסיפורים שמספרים לכם.

השאלות הבאות הם

· מה אלוהים רצה שנעשה אז שנתן לנו את ברית סיני?

· מה אלוהים רוצה שנעשה עכשיו בזמן גאולת ישראל?

1. יום ראשון לחודש השביעי (המכונה ראש השנה)

א. תורה

i. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַ-ה’. (ויקרא פרק כ"ג פסוקים כ"ג-כ"ה)

ii. וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ. (במדבר פרק כ"ט פסוקים א’-ו’)

ב. נ"ך

iii. תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ (תהלים, פרק פ"א, פסוק ד’)

2. הריגת גדליה בן אחיקם (המכונה צום גדליה)

א. נ"ך

i. וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וְרַבֵּי הַמֶּלֶךְ וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה וַיֹּאכְלוּ שָׁם לֶחֶם יַחְדָּו בַּמִּצְפָּה. וַיָּקָם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וַעֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן בַּחֶרֶב וַיָּמֶת אֹתוֹ אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאָרֶץ. (ירמיהו פרק מא פסוקים א-ב)

ii. אֱמֹר אֶל כָּל עַם הָאָרֶץ וְאֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר כִּי צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי. (זכריה פרק ז’ פסוק ה)

iii. כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ. (זכריה פרק ח’ פסוק י"ט)

3. עשרה הימים הראשונים לחודש השביעי (המכונה עשרת ימי תשובה)

4. חנוכת בית המקדש שלמה

א. נ"ך

i. וַיִּקָּהֲלוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׃ (מלאכים א’ פרק ח’ פסוק ב)

ii. וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת־הַהִיא אֶת־הֶחָג וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד־נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם׃ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת־הָעָם וַיְבָרֲכוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל־הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ׃ (מלאכים א’ פרק ח’ פסוקים סה-סו)

5. יום כיפור

א. תורה

i. וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם… (ויקרא פרק כג פסוקים כו-לב)

ii. וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַיהוָה רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם… (במדבר פרק כט פסוקים ז-יא)

iii. וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת, גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל… וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם, אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה. (מתוך ויקרא פרק טז)

6. חג סוכות או חג האסיף

א. תורה

i. אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה’ שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַ-ה’ שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם. (ויקרא פרק כ"ג פסוקים ל"ט-מ"ג)

ii. וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה (שמות, פרק כ"ג, פסוק ט"ז)

iii. חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ (דברים, פרק ט"ז, פסוק י"ג)

ב. נ"ך

i. וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי נֶאֶסְפוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְכָל הָעָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֶל עֶזְרָא הַסֹּפֵר וּלְהַשְׂכִּיל אֶל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה’ בְּיַד מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב. וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד. וַיִּקְרָא בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים יוֹם בְּיוֹם מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן וַיַּעֲשׂוּ חָג שִׁבְעַת יָמִים וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת כַּמִּשְׁפָּט.)נחמיה, פרק ח’, פסוק י"ג(

ii. וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְמֶלֶךְ ה’ צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלַ‍ִם לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְמֶלֶךְ ה’ צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם. וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה’ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם וְחַטַּאת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. (זכריה פרק י"ד)

7. שמיני עצרת (המכונה שמחת תורה)

א. תורה

i. וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַה’ שִבְעַת יָמִים" (במדבר, פרק כט פסוק יב.).

ii. בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי – עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה’ פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם – כַּמִּשְׁפָּט. וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ. (במדבר, פרק כט פס’ לה-לח)

Posted in Uncategorized | Leave a comment

נכבש או כבוש captured or pickled

מה היחס הנכונה שעלינו להתייחס להתיישבותי בארץ ישראל? האם יש הבדל בן התיישבות באזורים שנכבשו או נספו או שוחררו או צורפו, בזמן או בדרך כזה או אחרת ?

האם אחזינו בארץ ישראל היא כדוגמת: שנים אוחזין בטלית… זה אומר כלה שלי וזה אומר כלה שלי… ויחלקו ? או כדוגמת כל דאלים גבר ? שהאמת נעדרת ואנשים מחפשים בחכמתם הצדק.

האם אין אמת ברורה פה? האמת האלוהי? האם אין לאלוהי ישראל מה לאומר ולדרוש לא רק לעם ישראל אלא לעולם כולו לא רק עבור ישראל, אלא עבור כל בניו, אומות העולם?

אלוהים נתן כל העמים מקום וארץ עבורו.

באו החמדנים וראו שהדשה של הזולת ירוק יותר ופלשו.

באו אילו היה להם בצורת או שיטפון וכד’ ולא נכנעו לאלוהים ולא לקחו מקום של גרים ואורחים בארצות השכנות.

באו שליטים … ורצו שהשליטה תהיה בלעדי שלהם.

ארץ ישראל וכמו כן כל העולם של אלוהים, הוא מחלק אותו לעמי העולם.

האימפריאליזם של אתמול (ועדיין) רוצים לשפוט את עם ישראל שהוא חוזר למקומו הטבעי.

האם צפון אירלנד יחזור לקלטים איריים? לדוגמא.

האם בצפון אמריקה יוכר בעלות ראשוני לשבטים המקומיים (המכונה האינדיאנים)? לדוגמא.

הלחימה מתחילה באמת, שאיננו נגמרת בגבולות הארץ אלא שייכת לצדק ומשפט האלוהי המתאימה לכל העולם כולו.

וראו כל עמי הארץ כי שם ה’ נקרא עליך ויראו ממך.

החזרת עם ישראל אחרי אלפיים שנות גלות לארצו הטבעית, איננו רק עבור ישראל אלא חלק מגאולת העולם לכל עמי העולם.

Posted in Uncategorized | Leave a comment

אני יודע

זה לא זר לנו לשמוע אנשים דגולים, בעלי דעות רחבות, אינטלקטואלים, רבנים מלומדים וכד’ שאנחנו חייבים לשמוע את דעתם. שהרי הם יודעים.

איך אדם מעיז לומר ש"אני יודע". האומנם?

ומה שיותר גרוע היא שיש אנשים שאומרים האלוהים התגלה אליהם, ובזכות הם יודעים וכדאי לנו לסמוך אליהם.

ואיך זה משאיר אותנו, ילדי אלוהים? האם יתומים אנחנו לאבא אלוהים? האם הוא מת?

אז לא, הוא לא מת, והוא בכבודו רצה לדבר איתנו, האם אנחנו מוכנים להקשיב ?

לא אל תאמין לי, בדיוק כמו שלא כדאי לאמין לאף אחד. כי רק באלוהים כדאי וראוי להאמין, ולהיות בוטח בו.

השקט הנפשי שכל כך חסרה לנו בחיינו ובישראל ובעולם. רק אלוהים יכול להעניק לנו אותו. תשאל אותו.

Posted in Uncategorized | Leave a comment

Prague to Vienna blog

well written by Ella

https://praguetoviennablog.wordpress.com/

 

Posted in Uncategorized | Leave a comment

האימון שלי זה אמונת אלוהים.

טלי פינק – טלי נדרסה במהלך אימון אופניים

אימון ליווי והנחייה בתהליך שינוי לאורח חיים בריא.

החזון שלי

החזון שלי הוא לאמן בהתלהבות ליצירת אורח חיים בריא, כמפתח לאושר והגשמה עצמית. כמאמנת, אנחה ואתמוך בך בדרכך, לשיפור ולשימור אורח החיים הבריא שלך.

יחד, נברר מהו אורח חיים בריא עבורך, נציב מטרות ונתקדם בסבלנות, נחישות והתמדה, לקראת יצירת הרגלים חדשים ובריאים.

אני מאמינה כי כל אדם הוא בעל כוחות, ייצירתי וייחודי. בתהליך אימון, אני מזמינה גם אותך לחשוב על עצמך ככזה ולנצח הרגלים ישנים ובלתי מועילים, בעזרת הרגלים חדשים ונחוצים.

https://www.facebook.com/talifinkwellnesscoaching

http://www.talifink.com/

אני לא הכרתי את טלי. והחזון שלי לחיים בריאים היא אחרת מהחזון שהיה לה.

אבל יש אמת במשפט " אני מאמינה כי כל אדם הוא בעל כוחות, ייצירתי וייחודי. בתהליך אימון, אני מזמינה גם אותך לחשוב על עצמך ככזה ולנצח הרגלים ישנים ובלתי מועילים, בעזרת הרגלים חדשים ונחוצים."

השאלה באיזה אימון. והאימון שלי זה אמונת אלוהים.

Posted in Uncategorized | Leave a comment

להיות שמח במה שיש

בשיחה עם משהו קרוב אלי עלה שמחה במה שיש. ראיתי בזה איזה הסתפקות במועט. כאילו לא מוכנים להכיר שאלוהים באמת רוצה לתת להם עוד והם יסתפקו במה שיש ויהיו שמחים בזה.
וזה כאב לי נורא כי אלוהים רוצה שנכיר שהמציאות רק חצי הכוס המלא. ושנדע שיש כוס מלא שהו רוצה לתת לנו אתו, ושרק הוא יכול לתת לנו. ושנהיה מוכנים ומזומנים להכל ולא נסתפק במועט.

כוס ישועות אשע ובשם יהוה אקרא.

גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא-אִירָא רָע– כִּי-אַתָּה עִמָּדִי;

שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ, הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי.

תַּעֲרֹךְ לְפָנַי, שֻׁלְחָן– נֶגֶד צֹרְרָי;

דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, כּוֹסִי רְוָיָה.

Posted in Uncategorized | Leave a comment

כמה אני מוכן להיות עם עצמי ?

אתמול בגשתי לישון עלה בי המחשבה שכמה אני מוכן "להיות" עם עצמי. לא לעשות דברים, לא להיות עסוק, לא למלאות הזמן וכו’.
פשוט להיות. אינני יודע מה ואיפה ה"אני" יהיה אחרי נשימתי האחרונה עלי אדמות. אבל אני בטוח שאם לא נוכח לי להיות עם עצמי, זה הולך להיות גהנום.

אלוהים ברא אותי וברור שרצה שאני יהיה עם עצמי. לי ברור שהוא רצה שאהיה איתו. וכמה שיותר שאני רוצה להיות איתו אני חש את האי נוכחיות שיש לי עם עצמי ובו זמנית המוכנות להכיר ולקבל את עצמי בכל הכיעור שיש בי.

אין גן עדן יותר גדול מהכירות עצמי ומוכנות לקבל אותו/אותי כמו שהוא.

Posted in Uncategorized | Leave a comment