זה מעניין שבנראה שבכל השחרור שעברתי עד עכשיו “עבדות פסח” מצליח הכי הרבה למצא מקום להתפס.

וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ לְךָ וְנִקְרְבָה בְּאַחַד הַמְּקֹמוֹת וְלַנּוּ בַגִּבְעָה אוֹ בָרָמָה:
הפחד ככל הנראה מלהיטפס בנוכרי
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנָיו לֹא נָסוּר אֶל עִיר נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה וְעָבַרְנוּ עַד גִּבְעָה:
לוקח אותנו במקום לאלוהים או ליראי אלוהים, לאנשים בליעל – היהודי העסוק בתאוותיו.

התעסקות באוכל – מביע לא לשבוע אלא לרעב.
התעסקות בחגיגה – מביע לא לשמחה אלא לעצב.
התעסקות בהכירות השעבוד – מביע לא לשיעבוד אלא לחירות.
ההעסקות בהכירות הגואל – מביע לא ליאוש אלא לגאולה.

תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְהֹוָה מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ:
יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד:

אלוהים ואני

כל עם ישראל מתכונן לערב חג, כל אחד בדרך שלו.

מאחר ואמרנו שאלוהים מדבר ומתקשר עימנו ישירות, שאלתי אותו מה דעתו על הצורה שבה אנחנו חוגגים את חג הפסח, ואלוהים ענה:

ישעיהו א’:יג’-יד’:

“תפסיקו להביא לי מתנות שווא,

אני לא יכול לשאת את החגיגה והחטא,

אני לא יכול לראות יותר את ראש החודש, השבת והמפגשים שלכם,

נפשי שונאת את ראשי החודש ואת חגיכם,

אני כבר לא יכול לסבול אותם”

אם אלוהים בעצמו אומר שנמאס לו מהאינטרפרטציה האישית שלנו לחג, מהמסורת ומהמנהגים, האם אנחנו לא אמורים להקשיב לו ישירות, ולשנות כיוון כדי לחגוג את חג החירות באותנטיות כפי שהוא ציווה בתנ”ך?

יש לנו בחירה היום לעצור לרגע ולהקשיב לאלוהים או להמשיך בשלנו..

מה נבחר?

View original post

This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s